1. |
מחלוט
02:22
|
|||
|
מחלוט זה הניגון פה בשכונה
نفس المعنى בנפס אלמנגינה
عايشن באותו הסרט
الفار مع الاسد- שאל את השכנה
שבע בבוקר בשדרה, מריח אש ואין עשן
דפיקות למעלה בדירה, באבו חסן יש מנין, כאן
الشارع مثل القلب , شوي شوي יש עניין
להתעורר והלוואי היום הזה נגמר فرحان
صحن مسبحة אביסלעבורשט על המזגן, די
מיר זען זיך מורגן بنشوفك بكرا يا نصحان, הי
דער פיש האט נישט המציא ת'ים
بس بحب المي- פיקס
הכל מחלוט מבראשית, لسى كل ولد ابضاي (קיקס)
מהגלות לגאולה, אלף קמ"ש, זה הרימיקס
כאילו אום כולתום עושה קטנה ג'ימי הנדריקס
כאילו סלים דאו משחק עכשיו טווין פיקס
בדוק בוכים הרבה, בס לפעמים כל כך מצחיקס
כבר צהריים יאמא, חם מדי בשביל לחשוב
על איך ולמה, שליח וולט שר לרחוב
פואמת תמ"א, פינוי בינוי ועל פי רוב
הטוסטוסים, המנופים והשבאב הלוך ושוב
אני מגלגל ת׳עגלה ומגלגל את הרצון,
ומגלגל את המחשבה שייגמר עלינו טוב
טובה ציפור אחת ביד משש יונים על חוט חשמל
مالك?
شارع المدارس, الشباب زاي الاطفال - וואלכ
مش مهم منقوشة او بوركس او برتقال
עזיזי יש לנו אותנו, מה שנבשל - נאכל
כוונות טובות בסיר, זה גם כשר זה גם חלאל
גפרור בוער מעל חבית בנזין, قلتلك, פה מיש קל
וואס איז די דאטע לא זוכרים, ואיך לפחד יש משקל
مش عارفين وين راح بابا - וו איזה איז מאמע, السوال
שקלקה וולקה ניקרמי הסייסטה على بال
עוד מעט זה כבר חצות, اشرب شوي على كل حال
ירד הלילה החמסין נשבר בס האויר חריף
מן ג' לחד נוגה, סוכאן אלערב עד מקיף
כב' نزل اليل, תן מיילל? לא, המטיף שר
בכנסייה, הרב באהל יעקב, המואזין שבצריח
זה שיר אחד ואין תחליף
הכל מחלוט פה אחא, רק פה, כל יום רק ככה
שעטנז על אמת, והאמת לא נחה
ان شاء الىه نصبح على خير ועם החיר נפתח ה-
גוד בלס, זיי געזונט, לבריאות, صحة
|
||||
2. |
עני לי
03:45
|
|||
|
לפני עשור אני חיכיתי למבול, כשלא היה פה אפילו זכר לזרזיף
אני חיכיתי לצונאמי אינטליגנטי ותקיף
וככה היא הכתה בי,
כמו ברק, ונעלמה
ולא השאירה לי ולו דז׳סטיף
זה כמו לקפוץ אל המיטה כי הנה בא זיון חייך, ואחרי שעה וחצי פורפליי לקבל בקושי כיף
הסתובבתי ברחובות העיר הזו, ממלמל, "שובי אליי, דפני ליף"
הלכתי איתך כל אוגוסט, גם בלחות וגם בחום
מאוהל מחאה לאוהל מועד לאוהל הדוד תום
כי כשאת עמדת פה ברחבת מוזיאון תל אביף
אני הבנתי שאני כבר לא חושש
מדוד ביטן, נוני מוזס, נטע וינר, נתניהו
ולא אכפת לי שלא באת אז ושנשארת בכפר שמריהו
לא אכפת לי שהם הספיקו כבר למות ושוב לגסוס
מאש קליעים, חמת רעב, מהמיתון, מהנגיף
אם את לא לי אז מי לי
עני לי, אוי
עני לי
אחרי כל זאת הקיץ תם, איתו רוחות ההפיכה
קופל האוהל, נס המרד, כבתה האבוקה
הלכת לי ליף מבלי לשוב, השארת פה סתיו מריר ומועקה
זוכר ישבתי בשדרה
שוקו וצעיף
ומסביב קול צהלה רבה, דגלים על הרציף
כי בדיוק אז החזירו אלינו סוף סוף את יגאל עמי… את גלעד שליף
אבל להיות איתו זה לא להיות איתך, תביני נשמה
תכל׳ס לך אין תחליף, אין תחתית, אין תקרה, אין תיק רע
את התחלה, סוף לך אין ולכן אין ברירה
הו הא מה קרה?
הלב נשבר הטינדר קרס
תהום נפערה
גלעד ארדן שולח לי סמסים בלילה, ״ערה?״
אני אומר לו ״גילי, אני בדיכי, עזוב אותי, זה רע״
אבל תמיד בסוף הוא בא
תמיד בסוף הוא בא
אם את לא לי אז מי לי
עני לי, אוי
עני לי
בסוף חזרת לי אחרי שנה בשוך הסערה
חזרת לזרועותיי וזה היה
נורא
איך הם העזו להחטיף? לנו? להחטיף?
תגידי לי, מה זה פה, חברון? מה זה פה, בילעיף?
הדם בוריד קפא, האף הקציף חרון
רציתי לשבור להם את השיניים, ליס״מ ולרון
חולדאיף
בסוף החלטתי לא לעשות את זה
להשאיר את זה א-פוליטי
בזמנו זה נראה לי עדיף
הקצתי מחלום הלילה בקטע לא מגניף
היינו רק שלושתנו - את, אני ודוב חניף
חבוקים, טיול לילי, משוק אלרמל בעזה, דרך רמת השרון ושם בשוק הפשפשיף
אמרתי לדוב, ״דוב, תשאיר אותנו לבד, בחיאת, לך הביתה תנוח, תעשה איזה שטיף״
ליטפתי האבק מעפעפייך ולחשתי, ״שופי יא עזיזה, הדיהי סיעת אלתנדיף״
ואת הרמת אלי מבט ואת אמרת לי ״הא?!״
אמרתי כן כן כן
כי מעכשיו הכיכר הזו תחריף
והלוואי והכיכר הזו תחריף
אם את לא לי אז מי לי
עני לי, אוי
עני לי
|
||||
3. |
לא יכול לישון
03:19
|
|||
|
לא יכול לישון
מתהפך עם השעון
והראש שוב הולך מכות
עליך, עלי
על איך נתתי לך הכל
תראי אותי עכשיו, אמא. את גאה?
זה מה שהפכתי להיות, עזבת אותי לפני מאה
עדיין האור שלך שורף אותי, אני רק בבואה
רסיס של זיכרון, חצי קליע בריאה
עבר כל כך הרבה זמן ולא דיברנו, אמא.
בינתיים הקימו בית מקדש על חורבות הלימה לימה
שם בנו מלון בוטיק מבריק על בית המעצר, ועוד בית בושת בשעון שבמגדל שבכיכר, נזכר
הייתי ילד, פחדים היו כמעט כמעט מיליון -
ממפלצות, גברים עם כוח, מאלוהים, פגז חודר שריון
יונק אותם ממך עוד מלפני ההריון
כי בצלמך בראת אותי, יא מא, חכה בלי פיתיון
פתאום הלילה יש לי אומץ, וואלה לא הולך לישון
אבוא חשבון, נפתח הירושה, השחזתי הקלשון
אולי כיף ווסלנא להיכ, אולי כיף ווסלנא להון?
כבר לא תשהחזון על שלום אסיריך הא? שום סיכוי, נכון?
רחוק מהעין רחוק מהלב, שתי אצבעות מציון
לא יכול לישון
מתהפך עם השעון
והראש שוב הולך מכות
עליך, עלי
על איך נתתי לך הכל
אי הילדים האבודים, פה לא קיבלנו הנחות
חיבקתי אותך כל כך חזק כי לא לימדת אותי לשחות
הגיהנום מקלט ראשי
קן התפילות הנידחות
איך וויל געקומן, לחזור לרחם, לקיבה
אוֹמְרִים, אהבה יש בעולם,
יא אימי, מה זאת אהבה? טלענא לבררא
עם בטמשה אטראף ז'ורחכ כמאן מררה
איין צווי דריי - אימי מיני מייני מו
שנאמר וינחם יצחק אחרי אימו
ולפעמים הים שקט אבל אם באה סערה,
תברח, אבני תברח, כי וואלאק כשזה רע זה רע.
תמונות ילדות, איזה חמוד, ליטר נפט על מדורה.
אני יודע לא רצית שייגמר עלינו כך,
חלית, החלפת רחובות, והחומות שלך חובות,
אז איך נולד כזה חורבן מכוונות כל כך טובות?
ים תיכון של שכחה, מול הסכר עם הזרת,
שרפתי את הבית בשביל לבדוק אם את זוכרת.
כל הנושים שלך אמא, גרוגרות בסיר מרק,
אבות חורגים עם חגורות, והתקפים ודבר ואבק,
את הכי יפה שיש ואין כמוך עוד בעולם כשמתחלפות המלכויות פה עם שפתיים צבע דם,
אבל שלי מי כל הדם, יא מא, למין היי אלדאם, יעני למין היי אלדאר, יעני של מי העבר?
די מאמע לושן, דיפ אושן
איך האב פארשטאנען, איך רעד
את רוך אינסופי בפאוץ' של מחבל מתאבד
היי לי אם ואחות, אולי אחות על מלא,
מה השארת לי בארון? וואלק, הלילה נגלה!
תמיד אמרת לי מיין זיסלע, יא אבן אלשאם
אצלנו בעדה אהבה היא רק רגשי אשם,
ואשמה היא שום דבר מלבד חורבן מופנה פנימה
לפאתי מזרח, כל עוד בלבב אמא
|
||||
4. |
ילדה שלי
02:27
|
|||
|
ילדה שלי את פה
עכשיו אין קצה וגם אין שום אופק שאת לא בואי
נשחה לחוף
הסתכלי בחוץ עולה הבוקר
כשבאת לי פשוט לא הבנתי איך אפשר עכשיו בכלל לחיות
איך אפשר לעבוד או לנשום לא לרעוד לא לרצות לעזוב את הכל ולרוץ עד אליך
ואיך אפשר משהו אחר, כל משהו אחר, איך אפשר לישון או לחיות, לא יודע
כשהצוף של היקום, כדור לבנה כתום משגע נמצא איתי עכשיו
ילדה שלי את פה
עכשיו אין קצה וגם אין שום אופק שאת לא בואי
נשחה לחוף
הסתכלי בחוץ עולה הבוקר
ואין אתמול ואין מחר, נגמר מוקדם, אין מאוחר, רוצה רק להיות איתך כל זמן
כי עם הזמן אני מבין שיש לך את הלב שלך, לי יש שלי, הם פועמים זזים ביחד במעגלים
מוקדם מאוד בבוקר, בעיניים רטובות מטל או מדמעות או מהמים של הים
מבין שהריקוד הזה שבין הפעמות הוא הדבר הכי עדין, הכי מורכב שבעולם
ילדה שלי את פה
עכשיו אין קצה וגם אין שום אופק שאת לא בואי
תני לי שם
ממעמקים קראתיך שיה
|
||||
5. |
ילד ושמו נטע
03:19
|
|||
|
אבא עזב את הבית כשהייתי בן שנה
ולא השאיר דבר לאמא, מסכנה,
רק אקורדיון חורק וערק בפיפטה.
קשה להאשים אותו, עלה ללבנון,
אבל החטא שעולל כשעשה חשבון -
לפני שהוא עזב האיש קרא לי נטע.
הוא חשב שזה מצחיק, אמר, זו הגנבה
וזה סחט הרבה בדיחות מהחבר׳ה בשכבה,
הייתי חייב במרפקים לתפוס מקום,
והבנות היו צוחקות ונהייתי אדום,
תמיד מוכן בפינה של המגרש עם הלום,
כל פעם שמישהו הסתלבט ואמר, הי, איזה קטע.
החיים הם לא דבר פשוט כשהשם שלך הוא נטע.
אז גדלתי מהר וגדלתי עז,
האגרוף קשוח, ההומור מושחז,
החבאתי הקלון בפני אדושם.
אבל בי נשבעתי - לכוכבים ולירח -
אהפוך כל אבן, כל קרן מזבח,
עד שאמצא את האיש שנתן לי את השם.
אז במרכז קריית חיים, חודש אדר,
ירדתי מהאוטובוס, גרון ניחר,
איפה לעזאזל מוצאים פה מקינטה.
מחוץ לקיוסק בדוכן של הלוטו
שם הוא עמד, נשען על האוטו,
בן נעוות המרדות שקרא לי נטע.
הוא היה גדול וכפוף וזקן מתושלח,
הדם בורידים הפך לקרח,
אמרתי שלום, קוראים לי נטע, איזה קטע,
אתה הולך לגיהנום.
הכנסתי לו אגרוף ישר בגולגולת,
האיש התנדנד ונפל כמו משקולת,
ואז שלף סכין והוריד לי חתיכה מהתנוך.
דחפתי לו שרפרף לתוך השיניים,
התגלגלנו שנינו בשעת בין ערביים,
בדם, ביזע, בדמע, בלכלוך.
וכבר הלכתי מכות עם גברים קשוחים מימיי,
אבל אם להודות על האמת אני לא זוכר מתי,
האיש בעט כמו חמור ונשך כמו תמסח.
שמעתי איך הוא גנח ואיך הוא עגב,
חיפש את החרב, אבל שלפתי לפניו,
הוא הרים אלי חיוך, מה אתה סח,
שמע ישראל היא לא מקום בטוח,
ואם גבר גדל פה עליו להיות קשוח,
וידעתי שלא אהיה שם אותך לגדל.
אז קראתי לך נטע וסלאמאת ובאמת
שזה או שאתה מענטש או שאתה מת
וזה השם שנתן לך אגרוף מברזל.
עכשיו נתת לי פה פייט של גברים,
ואתה שונא אותי והדברים ברורים,
ולא אנטור טינה אם תוריד עלי את המאצ׳טה
אבל לפני שתהרוג אותי תגיד לי תודה,
כי הזעם בעיניים והביצים מפלדה
הם בגלל שאני המניאק שקרא לך נטע.
נחנקתי במקום, השלכתי המאכלת,
וקראתי לו טאטע והוא קרא לי ילד,
ויצאנו לסיבוב נוסף על הרולטה.
ואני עוד חושב עליו מפעם לפעם
כשאני מנסה לנצח, להיזכר מה הטעם
להבין מה הקטע.
ואם אי פעם יהיה לי בן
אני די בטוח שאני אקרא לו
ארז או אלון או דקל.
|
||||
6. |
שכח מזה
03:13
|
|||
|
אני מסתכל עליכם עכשיו וחושב על סבתא שלי
סבתא שלי היתה אישה שזוכרת
זוכרת טובות, זוכרת חובות, בוחנת כליות, חוצה לבבות
זוכרת את כל החיות בתורות למקלחות, לגז, לאובות
מממיינת איבות, מתייקת שנאות, מבוכות, אהבות
והייתה דוחפת את הידיים עמוק לבוץ של הזמן (נכון)
הייתה דולה אחד-אחד יהלומים של עלבון, אבני ספיר של זיכרון
ומבשלת על להבת תמיד קטנה, ובוחשת, מערבבת, מחמיצה וממתינה
ממתינה לשעת כושר, לשעת חרון האף, ממתינה לסוף לסף ו
פעם אחת תפסתי אותה אמרתי לה "עם בתמשא אטרף ז'ורחכ כמאן מררה
סבתא דפקה לי סטירה אמרה "שתוק", מטומטם!
אצלנו בעדה לחיות זה רק רגשות אשם
ורגשות אשם זה לזכור טוב טוב כל שקר לבן קטן
לא בשביל להשיג משהו, בשביל יום אחד אולי, לחטוף סרטן
ועכשיו כשמדברים על איך סבתא זוכרת, אני זוכרת את עצמי עם סבתי
על הספה מול המרקע, בהבזק של השראה כמו וולה לתוך הראש
ראינו סבתא ואני ״אבא גנוב שלוש״
כן, צ'יקו בן דויד עומד על המזח בטבריה, בן
הנודניק הקטן, בדמעות וקול מרוט - "אני רוצה את גליה, היא כמו האמא שלי, תמות"
וצ'יקו אמר לו משהו ששינה אותו ואותי כך: תשכח מגליה בן, תשכח מגליה בן, אתה יודע טוב טוב מי האמא ומי האבא שלך - אני, אני בן, כי חוץ ממך מה יש לי? כלום אין לי! כלום!
ובן אומר, לא אכפת לי, ומקבל את הסטירה של החיים שלו שהייתה גם הסטירה של החיים שלי, חן חן, כי מה שיהודה ברקן גרם לי להבין בשני משפטים ובשפם פורנו מוזר, היה אצלנו בעדה אוצר בלום, ידע נסתר, חכמת זר.
"תשכח מפאקינג גליה". וסבתא חזרה, הסתכלה עלי והנהנה - תשכח חביבי, תשכח, כן?
כי מי שזוכר את מה ששרף, את מה שחתך, את מה שבוער, זה מי שחלש מדי מכדי להרפות, מכדי לוותר.
כי לזכור זה לתת לקוזאק מה שבא לו בכפר, אבל חוץ מלזכור לא לעשות דבר.
לתת לו להחמיץ בקיבה עם כל האוי ויי זמיר, כי אם רק יכולת היית תופס את אותו הקוזאק ואומר, בחיאת ולדימיר, מוריד לו ראסיה קטנה ושולח אותו חופשה הכל כלול באיזמיר, יאבא
כי מחר, או בגלגול הבא
אולי תשתו יחד בורשט בלי תחתית ובלי זעם הדור
כי זכור את אשר עשה לך עמלק בלי לפברק ובלי לכסות
כי בינינו, גבר, אין לך משהו טוב יותר לעשות
כי אם היה לך כוח לשכוח היית תופס את עמלק
ונותן נשיקה ואולי גם לק וזורק את המפתח והולך כבר לעשן קטנה ולעשות קצת מין
כמו ויקינג עברי על הגב של ממותת העבר או שור הבר של העכשיו
בלי לנצח ובלי להספיד
כי לזכור את המוכר זה מוסר עבדים
לא מאמינים לי? תשאלו את ניטשה או את יאיר לפיד
אגב תלוי באיזו קדנציה
זיכרון הוא פיצוי קטן מאוד לאימפוטנציה
אין מזור ביזכור
שום גרוב במחוגים של הטיימר
גאולה היא שום דבר מלבד אלצהיימר
|
||||
7. |
גלות יפו
02:57
|
|||
|
חדר מדרגות עם הילדה על הידיים
בקיר של הבניין צדפים וחול ים ודמעות
אחת בלילה וזה לא הזיקוקים של החוואג'ה
מכיר טוב את הצליל זה השופר של הצרות
שבטי ישראל 12, גלות יאפא, שש קומות
בלי מעלית ובלי ממ״ד ובלי סודות
הגיהנום האורגינל זה כאן, הדה מן פדל רבנא
תריסר שבטים בתחתונים ובידיים רועדות
אה מירי, מה שלומך, שלמי לועד בית. בום.
שו אלוודע זוהיר? שו אחברכ? טוב לראות. בום
בת חודשיים אמצע הלילה, חול ים וצדפים
המבוגרים שתיקה
הילדים בצעקות
והשכנה החמודה ממלמלת ברכות
תגמרו שם כולם כבר, שלא יישאר אחד
מכסה לבת חודשיים את האוזניים עם היד
שלא תשמע שלא תדע ושתגן עליה זכות
מה נשתנה לנו הלילה מכל הלילות
לא ג'ין לא טוניק, בקושי מועבט
הגן עדן אורגינל זה כאן
אמצע הלילה, בלי סודות
שבטי ישראל 12, גלות יפו, כניסה ב'
שבטי ישראל 12
י״ב חודשים
עשרים וארבע שבע
שנה ועוד שנה
שבטי ישראל 12
הלב נשבר אחרת
בחדר מדרגות
אותה המנגינה
חדר מדרגות בין השדרה לחוף הים
שוב "מוות לערבים" שוב "שרפו שם את כולם"
الى الأمام آثام آلام وحُطام يا إخوان בני איברַהַם (קדימה חטאים כאבים והריסות יא אחיי)
12 שבטים בגופיה ותחתונים
אחים שריפה אחים طبول الحرب والضرب مسموعين (תופי המלחמה והמכות נשמעים)
והנה מורנו ורבנו לענייני ערבים
מסביב לדיסק ארבעה בנים, לא זה שלא יודע לשאול, לא החכם או התם
רק הרשע מפזר פנינים كالشيطان الرجيم מצעד האִילים האלים (כמו השטן הארור)
דם נשפך על המסך מוסיפים עוד שמן למהדורה,
עוד כותרת לפוש, עוד תרנגול לכפרה
עשן סמיך חונק את הלב הגרון והנשמה
القلب حجر والعيون عمياء הלב אבן והעיניים עיוורות
כולם מחבלים שם ואין ناس أبرياء אנשים חפים מפשע
وباء ما إله تطعيم داءٌ سقيم והמונים נוהרים משולהבים משנאה לאחרים (מגפה שאין לה חיסון, מחלה חשוכת מרפא)
והשכן מקומה שתיים עם ילדה על הידיים, מכסה לה את אוזניים "נומי נומי ילדה"
عيوني بعيونُه מי יגן עלינו כשאין בבית מבוגר אחרא (י עיניי בעיניו)
الباب عالباب מידה נגד מידה (דלת מול דלת)
נומי נומי ילדה.... יום יבוא, אין זו אגדה
|
||||
8. |
פינוי בינוי
03:04
|
|||
|
בבוקר לח בשנת תרצח, יפו ד' קו נטוי,
ראש ועד בית פה פצח: יא ג'מעה, בואו נדבר גלוי,
יש הצעה על השולחן,
הלב שבור והבניין בלוי,
זה לא עניין של זמן,
טיימינג זה קשקוש,
העיקר זה העיתוי.
פינוי מהיר לשם בינוי מזהיר של פין
פינוי זעיר לשם בינוי כביר
פינוי מזהיר לשם בינוי של פין
בינוי- פינוי! פין-הוא-יי-פוי של כוחו של ההמון
בינוי הפין הוא לא אישי, דרוש עיתוי נכון
הסבלנות כה מעטה והאון, והרצון כה רב
פה ייבנה רב-פין, רב-בין יושב, ומחכה ולא ללאה
ממתין לצ'ק-אין במלון בוטיק שייבנה בראש הפין
אין אנד אאוט, אאוט אנד אין, בינוי של פין אחר פינוי
הרי הפין הוא ארכיטיפ של איכות חיים,
בזעיר אנפין, הפין הזה הוא ארכיפין
על כן, קצת לא נעים, אבל דרוש ארכיפינוי לשם ארכיבינוי
ואין סיבה שישררו כל יחסי איבה שבעקבות פינוי
רצוי לנו, לכולנו, שנקיים פה מעתה רק יחסי מין
מין יחסי מינוי
בן דודי יעבוד בראש הפין כראש מחלק תלונות ציבור
ויטפל בכל השאלות והצרכים, אם יהיה פנוי
ישאיר אתכם בגוד שייפין
בסדר? אז תחתמו לי בפינה של הדף
ופה ופה - סיין אין
ונזקור את כולם
ונזקוף קומתם
כל יפי הנדל"ן והדין
נטאטא החולות, נייבש המצולות
מי שמפחד לא מאמין
נארוז את ההר, נפנה הכיכר
אם לא הבנת לא תבין
וון יו האב טו שוט - שוט
דונט ספין
עינוי גדול זה לא, זה אכבר כיף, בינוי של פין
אני לא מדבר פה על עוד מרכז שופין,
ולא על מינגלין וסיפין של כוסות פין-הקולדה בטרקלין
זה לא חפלפ לפין
מדובר פה בקומפלקס שעוד ירעיד את האמות של הסיפין
שעוד יגדיר פה מחדש את כל המינוחין שבקומפלקסיקון, לאט לאט, טיפין טיפין
זה לא עוד איזה דראגסטור, ואני לא עוד דראג קווין
הפין הוא פסק דין של צדק היסטורי, הוא פסק פין
זהו עמוד האש של קיומנו, הניסוח של זכותנו להתקיים על הסכין
שגם אם תבוא, ננסה להישאר על אותה פרוסה של מרציפין
מה שדרוש מאיתנו נעשה, זה עניין של פרנציפין
כולנו פה פושעים חפין מפשע וזוהי שעת הפין, שעת השינוי
אף על פין שקצת קשה בינוי הפין דורש פינוי
בשביל שלא נחטוף נגיף נדרש עכשיו חיטוי
הפין הזה לא יהיה נטוי
ונזקור את כולם
ונזקוף קומתם
כל יפי הנדל"ן והדין
נטאטא החולות, נייבש המצולות
מי שמפחד לא מאמין
נארוז את ההר, נפנה הכיכר
אם לא הבנת לא תבין
וון יו האב טו שוט - שוט
דונט ספין
|
||||
9. |
הללויה
02:42
|
|||
|
געווען אַ ניגון ווי אַ סוד
וואָס דוד האָט געשפּילט פֿאַר גאָט
נאָר דיר וואָלט'ס נישט געווען אַזאַ ישועה
מע זינגט אַזוי: אַ פֿאַ, אַ סאָל
אַ מי־שברך הייבט אַ קול
דער דולער מעך וועבט אַ הללויה
דײַן אמונה איז געוואָרן שוואַך
בת שבֿע באָדט זיך אויפֿן דאַך
איר חן און די לבֿנה דײַן רפֿואה
און זי נעמט דײַן גוף, זי נעמט דײַן קאָפּ
זי שנײַדט פֿון דײַנע האָר אַ צאָפּ
און ציט פֿון מויל אַראָפּ אַ הללויה
באבק של הדרכים, בהיסגר כל הפתחים,
עם השירים החרוכים לגאולה
והתפילה היא לב שבור, الباب مفتوح القلب مكسور
לימדת אותי להיזהר עם המילה
אמרו והגדת לבנך, שנה אחר שנה, חייב לראות את עצמך
כאילו זו המנגינה שכבר הלחנת
אמרתי לא כתוב בהגדה, מאז שהבת שלי נולדה
אני זה שלא ידע לשאול, מה לא הבנת,
ארדוף, אשיג ואחלק את השלל
אשמה בלי תחתית ולא די לה
קחו את שירי מצעד הפזמונים
תנו לי אחד שירדים אותה בלילה
אין מאכזב יותר מלהגיע, אין השראה גדולה יותר מלהיות בדרך
שמעתי קניה ווסט קראתי תהילים
לך תתחרה בספוקן וורד עם דוד המלך
|
||||
If you like Neta Weiner- נטע וינר, you may also like:
MartyrLoserKing
by SAUL WILLIAMS
The Saul Williams catalog comes to Bandcamp, a mind-melting array of art-rock and experimental R&B that charts bold new paths.
go to album
The Wound Is Not the Body
by B Dolan
featured on Bandcamp Radio Mar 12, 2024
go to album
featured on Bandcamp Radio Nov 17, 2023
go to album
Outliers - A Creative Project by Lemzi
by LEMZI
featured on Bandcamp Radio Mar 10, 2023
go to album
The Constellation
by Cassieopia
The new album from St. Paul singer Cassieopia turns to mythology for inspiration in these rap and R&B songs about self-empowerment.
go to album
Hard-hitting hip-hop from L.A. bridges the past and present with its thumping rhythms and dazzling electronics.
go to album
Lady Lash delivers a spellbinding blend of quiet storm R&B, industrial-tinged synth pop, and experimental hip-hop on her commanding new LP.
go to album
